התקבלה תביעה שטרית בסך 90,000 ש"ח

1.         ביום 29.1.04 הוגשה על ידי גמשיד מקבולה, באמצעות אחיו, יצחק מקבילה (להלן - " התובע") בקשה לביצוע שטר.

2.         השטר בסך 90,000 ש"ח מהווה שטר בטחון להלוואה שניתנה לחברת טהיטי בע"מ שבבעלות גבריאל פרץ (להלן - " הנתבע").

3.         הנתבע הסב את השטר לטובת התובע, אך זו חוללה על ידי הבנק בסיבת אכ"מ.

טענות הצדדים

הנתבע טוען כדלהלן:

            א.        התובע אינו האוחז בשטר ועל כן אין לו זכות תביעה על פיו.

ב.         לא נתקבלה הודעה כדין על חילול השטר לפי סעיף 48 לפקודת השטרות (להלן - " הפקודה").

ג.         ההלוואה בגינה ניתנה ההמחאה נפרעה בשני אופנים:

במזומנים, ששולמו במועדים שונים ובמסירת מכונית. לראיה מצרף הנתבע רישומים שערך בכתב ידו.

מאידך, טוען התובע, כי:

-           קיבל הרשאה מאחיו ומאמת בתצהירו מיום 29.1.04 (מסומן נספח א' לתצהיר).

-           נשלחה לנתבע הודעת חילול על פי כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין  ולפי אישור משרד הפנים שצורף לסיכומי התובע (מצ"ב נספח ה). משכך זהו מחדלו של הנתבע שלא עדכן את כתובתו ברשומות.

כמו כן, טוען התובע, כי הודיע לנתבע טלפונית מיד עם חילול השיק (תצהיר עדות ראשית - סעיף 5) ועל כן אין מניעה לראות בהודעה זו הודעה בעל פה כדרישת סעיף 48 (5) לפקודה. בנוסף, מביא התובע אסמכתאות לפטור מהודעת חילול בהם נדון בהמשך.

-           ההלוואה לא נפרעה מעולם למרות בקשות חוזרות ונשנות מהנתבע. לראיה מצרף התובע הקלטות ותמלולים של שיחות שנערכו בינו ובין הנתבע, בהם מודה הנתבע בקיום החוב. כמו כן כאשר, דן בית המשפט בעניין טענת שיהוי, בהודעת החילול יש לתת משקל ראייתי לתמלולים שנמסרו על ידי התובע. זה מאחר אם הנתבע מודה בקיום החוב אין משקל לתקופת השיהוי.

דיון

5.         אין חולק, כי ההלוואה ניתנה לנתבע וכי השטר נשוא התובענה היה בין המחאות ביטחון לתשלום ההלוואה.

6.         לעניין האוחז בשטר - אין גם חולק כי בין הצדדים התנהלה מערכת יחסים חברית, המבוססת על אמון הדדי, כך שלא נוהלו רישומים מסודרים לגבי הכספים שהעבירו ביניהם.

הנתבע טען בסיכומיו, כי התובע אינו אוחז בשטר כנדרש על פי הפקודה. אולם, בתיק ההוצאה לפועל המהווה חלק מתיק לביצוע שטר, נמצא ייפוי כוח אשר אישר הקונסול באנגליה המסמיך את התובע בתביעת כספים מאנשים בשיקים ללא כיסוי (כך במקור) מתאריך 4.7.01. משכך,  נדחית טענה זו.

מתן הודעת חילול

7.         התובע טוען, כי נשלחה הודעת חילול מטעמו לנתבע. עקב מחדלו של הנתבע שלא עדכן את כתובתו ברשומות. ההודעה לא התקבלה לידיו. לעומתו טוען הנתבע, כי אי קבלת הודעת חילול שטר כמשמעותה בפקודה. נקבע בסעיף 47 לפקודה:

" מקום שהשטר חולל במיאון או באי פירעון יש ליתן למושך ולכל מסב הודעת חילול".